ניהול כעסים והתפרצויות זעם אצל ילדים

כעס הוא רגש טבעי וחשוב, וכמו לכל הרגשות שלנו – שמחה, עצב או פחד, גם לכעס יש תפקיד.
תפקידו לשמור על הגבולות שלנו ולהגן עלינו מפני איום או פגיעה.
כולנו חווים כעס – למשל במצבים של חוסר צדק, תסכול, הצפה רגשית או כשיש לנו צורך שלא מקבל מענה.

כאשר ילד מתקשה לווסת את הכעס שלו, הוא עלול להגיב בהתפרצויות, בצעקות, באלימות או בהתנהגויות שפוגעות בו ובסביבה.
המטרה שלנו כהורים אינה למנוע מהילד לכעוס, אלא ללמד אותו לנהל את הכעס בצורה יעילה ובריאה.

מעגל הכעס

בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) אנו מתבוננים בכעס כחלק ממעגל הכולל:

אירוע – מחשבות – רגשות – תחושות גופניות – תגובות

לדוגמה:
האירוע:
המורה מעירה לילד שהוא מפטפט בשיעור.

המחשבות של הילד:
"היא שונאת אותי."
"תמיד מאשימים רק אותי."

הרגשות:
כעס, עלבון, תסכול.

התחושות בגוף:
מתח בשרירים, דופק מהיר, חום בפנים.

התגובה:
צעקות, ויכוח או התפרצות כלפי המורה.

גם ההורים הם חלק מהמעגל

גם אנחנו, כהורים, לא תמיד מצליחים להישאר רגועים.
לדוגמה: נניח שהגענו הביתה וראינו שהילד לא סידר את החדר.

המחשבות שלנו עשויות להיות:

"איזו חוצפה."
"הוא עושה לי דווקא."
"תמיד אותו הדבר."

הרגשות:
כעס, אכזבה, לחץ.

הגוף:
דופק מואץ, מתח בשרירים, פנים סמוקות.

התגובה:
צעקות, ביקורת או ענישה מתוך כעס.

אולם אם נעצור רגע וננסה להבין את החוויה של הילד, ייתכן שנגלה תמונה אחרת. אולי הוא חזר עייף מבית הספר, אולי רב עם חבר, ואולי הוא פשוט היה עסוק במשהו אחר. לא בהכרח מדובר בחוסר כבוד או בכוונה להכעיס אותנו.

לכן חשוב שנלמד לווסת גם את עצמנו. ילדים לומדים הרבה מהדוגמה האישית שלנו. כאשר אנו מצליחים לנהל את הכעס בצורה רגועה ומכבדת, אנו מלמדים אותם לעשות את אותו הדבר. רק אחרי שנהיה אנחנו רגועים, נוכל לעזור לילד להרגיע את עצמו. נוכל לתקף את הרגשות שלו, וללמד אותו איך לבטא את מה שהוא צריך ברגע הזה.

כיצד CBT מסייע בניהול כעסים?

בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי – CBT  – אנחנו עובדים עם כל מרכיבי החוויה.

ברמה הקוגניטיבית – המחשבות 

הנחת היסוד היא שהפרשנות שלנו היא שתשפיע על השתלשלות האירועים, על הרגשות שלנו, תחושות הגוף ועל התגובה – אם היא תהיה כעוסה או תוקפנית.
לכן נשים לב למחשבות האוטומטיות שחולפות לילד או לנו בראש בזמן הכעס. נלמד להגמיש את החשיבה ולבחון פרשנויות נוספות למצב.
נזהה טעויות חשיבה אם ישנן, נוכל לבדוק את המחשבות, להגמיש, להפריך, או לתקן אותן במידת הצורך.
לדוגמה:
המחשבה "היא שונאת אותי" או "הוא עושה לי דווקא" עשויה להיות טעות חשיבה של קריאת מחשבות.
"תמיד מאשימים רק אותי" – טעות חשיבה של הכללת יתר.

ברמה הרגשית 

הכעס הוא למעשה רגש משני, מתחת לכעס ישנם רגשות אחרים ראשוניים המקפיצים את הכעס, כגון – עלבון, תסכול , תחושת זלזול או ביטול. הרגשות האלה משתנים מאדם לאדם, והם כמו מבער רגשי שמבעיר את הכעס ומחמם אותו. נלמד לזהות את הרגשות ולווסת את עוצמתם, לתת מענה רגשי לצרכים שלנו.

ברמה הגופנית 

נלמד לזהות את הסימנים הגופניים של הכעס: מתח, דופק מהיר, חום בפנים, אגרופים קפוצים ועוד.
נסביר על מערכת העוררות ומערכת הרגיעה – הצעה להסבר בהמשך הפוסט.

בהמשך נלמד טכניקות להרגעה ולוויסות כגון:

• נשימות
• הרפיה
• מיינדפולנס
• דמיון מודרך

ברמה ההתנהגותית 

נלמד לבטא את הכעס בצורה ישירה, מכבדת ואסרטיבית, במקום באמצעות תוקפנות, צעקות או אלימות.
לעיתים נשלב גם תוכנית חיזוקים שתעודד את הילד ותתגמל אותו על הצלחות קטנות בדרך.

 הסבר פסיכו-חינוכי – מה קורה במוח בזמן כעס?

כאשר אנו חווים איום או פגיעה, מופעלים במוח במוח הקדום שלנו מנגנונים שנועדו להגן עלינו.
עוד מימי קדם, כשהיינו חיים בטבע או בשבטים, אם מישהו היה מגיע להתקיף אותנו או להיכנס לטריטוריה שלנו, מערכת ההישרדות של הגוף היתה מגייסת אנרגיה לפעולה:

• הדופק עולה
• הנשימה מואצת
• השרירים מתכווצים
• הגוף מתכונן להילחם או להתגונן

בעת כעס לרוב אנחנו נראים מאיימים – פנים אדומות, אגרופים מכווצים, גבות מכווצות, על מנת להרחיק את האויב מאיתנו.

באותם רגעים, החלק במוח שאחראי על חשיבה שקולה, פתרון בעיות, ויסות רגשי ואמפתיה פועל פחות ביעילות.

הבעיה היא שכיום לעיתים המוח הקדום מתבלבל ומגיב בהגזמה, הוא מפרש בטעות מצב לא מסוכן כאיום משמעותי, ולכן התגובה שלנו לא פרופורציונלית, היא חזקה יותר מהנדרש.

המטרה בטיפול היא לעזור למוח החושב לחזור לפעולה, להרגיע את הגוף ולהגיב באופן מותאם יותר למצב.

טכניקת פסק הזמן 

אחד הכלים החשובים ביותר בניהול כעסים הוא פסק זמן.
המטרה היא לזהות את הרגע שבו הכעס מתחיל לעלות, עוד לפני ההתפרצות.

כאשר הילד מבחין בסימני הכעס, הוא יכול:

• לעצור
• להתרחק לזמן קצר מהמקום
• לגשת למקום בטוח ורגוע
• להשתמש בטכניקות הרגעה כמו נשימות, היגדים מרגיעים,
• לחשוב מחדש על המצב
• להיעזר במבוגר אחראי

בבית או בבית הספר ניתן להכין יחד "פינת רגיעה" או קופסה עם אביזרים שמרגיעים אותו, ובה אמצעים מסייעים, כגון:

• דפי צביעה
• מנדלות
• ספרים
• סקוושי
• בועות סבון
• דלגית

חשוב להדגיש שפסק הזמן אינו עונש, אלא הזדמנות להירגע ולחזור להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר.

לסיכום

המטרה בתהליך הטיפול אינה להפסיק לכעוס – אלא ללמוד להקשיב לכעס, להבין מה הוא מסמן לנו, ולמצוא דרכים יעילות להגיב אליו.
כהורים נרצה להבין מהי החוויה של הילד, לתקף לו את הרגשות שנמצאים מתחת לכעס, ולתת לו כלים לוויסות עצמי.
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) מסייע לילדים ולהורים ללמוד כיצד להפחית את עוצמת הכעס, את תדירות ההתפרצויות ואת משך הזמן שהכעס נשאר, ובכך לשפר את תחושת הרווחה, מערכות היחסים והאווירה בבית, בבית הספר ובחיי היומיום.