תקשורת בינאישית ואסרטיביות –
התקשורת הבינאישית היא החוט המקשר בינינו לבין האנשים שסביבנו. באמצעותה אנו מעבירים מחשבות, רגשות, רצונות וצרכים, ומקבלים מסרים מאחרים.
תקשורת יכולה להיות:
- מילולית – המילים שאנו אומרים והתוכן שאנו מעבירים.
- בלתי מילולית – המסר העובר דרך שפת הגוף, הבעות הפנים, קשר העין וטון הדיבור.
כאשר התקשורת מתקיימת בצורה כנה, פתוחה, ישירה ומכבדת, היא מאפשרת לנו לבנות קשרים משמעותיים, לשמור על אווירה נעימה, לחזק מערכות תמיכה ולפתור בעיות ומחלוקות בצורה יעילה.
מדוע נוצרים חילוקי דעות?
חילוקי דעות הם חלק טבעי מהחיים. הם מופיעים בין ילדים, בני זוג, הורים וילדים, חברים, עובדים ומנהלים, ובין אנשים בכלל.
נקודת המוצא היא שכל אחד מאיתנו שונה מהאחר. גדלנו במשפחות ובסביבות שונות, צברנו חוויות אחרות, ופיתחנו אמונות, ערכים, רצונות וצרכים שונים. לכן טבעי שלא תמיד נסכים על הכול.
לכל אדם דרך ייחודית לראות ולפרש את המציאות. אין אמת שהיא אחת. לעיתים שני אנשים יכולים להתבונן באותו מצב ולהבין אותו בצורה שונה לחלוטין. מטרתנו אינה למנוע מחלוקות, אלא ללמוד כיצד להתמודד איתן בצורה יעילה, מכבדת ומקדמת.
איזון בין הצרכים שלי לצרכים של האחר
בעת מחלוקת אנו נעים לעיתים על ציר שבין נאמנות לצרכים שלנו לבין התחשבות בצרכים של האחר.
מצד אחד חשוב שנדע לראות, להבין ולהתחשב באדם שמולנו. מצד שני, אין פירוש הדבר שעלינו לבטל את עצמנו או לוותר תמיד על מה שחשוב לנו.
המטרה היא למצוא איזון – מקום שבו שני הצדדים יכולים להביע את עצמם, להקשיב זה לזה, ולעיתים גם להתפשר ולהגיע לעמק השווה.
הכרת רגשות וצרכים
כדי שנוכל לתקשר בפתיחות, חשוב שנכיר את הרגשות, הצרכים והרצונות שלנו ונראה בהם דבר לגיטימי. ויחד עם זאת שנגיב באופן אמפתי למי שעומד מולנו וננסה להיכנס לנעליו ולהבין את החוויה שלו.
שלושה סגנונות תקשורת
ניתן לחשוב על התקשורת שלנו כרצף:
פסיבי ──────── אסרטיבי ────────אגרסיבי
התקשורת הפסיבית
בקצה האחד של הרצף נמצאת התקשורת הפסיבית.
במקום זה האדם נוטה להעדיף את צורכי האחר על פני צרכיו שלו. הוא עשוי לוותר, לשתוק, לרַצות או לספוג פגיעות מבלי להביע את עצמו. לאורך זמן, צרכיו ורצונותיו עלולים שלא לקבל מענה והוא עלול לחוות תסכול, כעס או תחושת חוסר ערך.
התקשורת האגרסיבית
בקצה השני נמצאת התקשורת האגרסיבית.
במצב זה האדם פועל מתוך כוחניות, תוקפנות או כפייה כדרך להשיג את מטרותיו, לעיתים תוך פגיעה באחר. התוקפנות יכולה להיות מילולית, רגשית, פיזית או אחרת.
כאשר אנו פועלים באופן אגרסיבי, אנו מקדימים את הצרכים שלנו על חשבון צורכי האחר. הדבר פוגע במערכות היחסים שלנו ומוביל למתחים, ריחוק וקונפליקטים.
התקשורת הפסיבית־אגרסיבית
ישנם מצבים שבהם הכעס אינו בא לידי ביטוי באופן ישיר, אלא בדרכים עקיפות.
לדוגמה:
- שתיקה מכוונת
- דחיינות
- איחורים חוזרים
- הערות ציניות או עוקצניות
- מניפולציות רגשיות – ניסיונות להשפיע על האחר בעקיפין במקום לבטא באופן ברור את מה שמפריע לנו
התקשורת האסרטיבית – דרך האמצע
במרכז הרצף נמצאת התקשורת האסרטיבית.
אסרטיביות היא היכולת לעמוד על שלנו בתקיפות אך לא בתוקפנות. היא מאפשרת לנו להביע מחשבות, רגשות וצרכים בצורה ברורה, ישירה ומכבדת, מבלי לפגוע באדם שמולנו.
כאשר אנו מתקשרים באופן אסרטיבי:
- אנו מכבדים את עצמנו ואת צרכינו.
- אנו מכבדים גם את האחר ואת צרכיו.
- אנו מגדילים את הסיכוי להגיע לפתרונות ולהבנות.
- אנו מחזקים את תחושת הערך העצמי שלנו.
- אנו משמרים מערכות יחסים בריאות ונעימות יותר.
אנו יכולים למצוא עצמנו בנקודות שונות על הרצף הזה, מול אנשים שונים או בסביבות שונות.
כיצד נראית תקשורת אסרטיבית ?
- נפתח בשיח שמנסה להבין את האדם שמולנו ואת החוויה שלו. בלי האשמה ובלי ביקורת.
- לאחר מכן נבטא את הצורך שלנו, נאמר מה אנחנו מרגישים בצורה ברורה.
- לבסוף נחשוב יחד על פתרונות, נתאם ציפיות ונקבל החלטה משותפת לגבי המצב.
לדוגמה – שמתי לב שנפגעת שצעקתי. תבין שממש דאגתי לך ואיבדתי שליטה, בוא נסכם שמעתה אתה מתקשר להודיע לי אם אתה מתעכב לכמה שעות.
לסיכום
תקשורת בינאישית יעילה תכלול סגנון דיבור נעים, הקשבה אמיתית, בלי להניח הנחות מראש, בלי ביקורת ובלי שיפוטיות, עם יכולת לקבל את העובדה שמי שמולי הוא אחר ממני. נשאף להבין את החוויה הרגשית והכוונה של האחר, ונבטא את עצמנו ורצונותינו במסר ברור, כנה ולא פוגעני. כששיח כזה יעשה בצורה הדדית ומכבדת, תיווצר תקשורת בריאה יותר, מערכות יחסים טובות יותר ואווירה נעימה יותר בבית, בזוגיות, בעבודה ובחברה בכלל.
